עמוד:71

" גומבוץ , תשתקי " ! הוא כעס . אימא זירזה אותנו להתלבש ולהתארגן , וקראה לי להתלוות אליהם בדרך לרופא . יצאנו יחד באיחור . כשהתקרבנו לבית הספר היהודי , אימא אמרה לי : " אנצ'יקה , מכאן תמשיכי לבד . את יודעת שאני ממהרת לרופא ולעבודה " . לבד ? פחד נפל עלי . הרי זה הרחוב שבו טוקאץ' תמיד תופס אותנו , אף פעם אני לא הולכת לבדי לבית הספר . בכל בוקר ארז'יקה מחכה לי , ובפינת הרחוב אנחנו פוגשות את החבורה של בנדי - חבורת בנים מבית הספר היהודי - וכולנו הולכים ביחד . התביישתי להגיד לאימא שאני מפחדת , ובעיקר , לא רציתי שאחי יצחק עלי . טוקאץ' היה ילד גוי כבן שתים-עשרה , בריון מרושע . היינו מזהים אותו ממרחק בכובע המצחייה השחור שלו ובמגפיים הכבדים . היה לו אף פחוס ורחב עם נחיריים פתוחים כלפי מעלה . לא ידענו את שמו , וקראנו לו טוקאץ' בגלל האף הפחוס שלו . טוקאץ' בהונגרית זה "חרומף . " טוקאץ' הנהיג חבורה של ילדי רחוב גויים . הם היו אורבים לנו , ילדי היהודים , רודפים אחרינו , מתגרים ומכים . לכן תמיד התארגנו ללכת לבית הספר ביחד , בחבורה . והיום , בגלל המחלה של אחי , יצאתי באיחור . הילדים האחרים כבר הלכו ואני לבדי . אפילו ארז'יקה לא חיכתה לי . בטח חשבה שלא אגיע היום , וחששה להישאר ברחוב לבדה . גומבוץ - מילה בהונגרית : כדור מבצק תפוחי אדמה במילוי פירות חרומף - כינוי למי שהאף שלו נראה מעוך ושטוח

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר