|
עמוד:791
פרק ז א ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות ויפקדו השוערים והמשררים והלוים : ב ואצוה את-חנני אחי ואת-חנניה שר הבירה על-ירושלם כי-הוא כאיש אמת וירא אתהאלהים מרבים : ג ואמר להם לא יפתחו שערי ירושלם עד-חם השמש ועד הם עמדים יגיפו הדלתות ואחזו והעמיד משמרות ישבי ירושלם איש במשמרו ואיש נגד ביתו : ד והעיר רחבת ידים וגדולה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים : ה ויתן אלהי אל-לבי ואקבצה את-החרים ואת-המגנים ואת-העם להתיחש ואמצא ספר היחש העולים בראשונה אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה : ג ואשלחה עליהם מלאכים לאמר מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם : ד וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה : ה וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית את-נערו ואגרת פתוחה בידו : ו כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על-כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך כדברים האלה : ז וגם-נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו : ח ואשלחה אליו לאמר לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר כי מלבך אתה בודם : ט כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן-המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את-ידי : י ואני-באתי בית שמעיה בן-דליה בן-מהיטבאל והוא עצור ויאמר נועד אל-בית האלהים אל-תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל כי באים להרגך ולילה באים להרגך : יא ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר-יבוא אל-ההיכל וחי לא אבוא : יב ואכירה והנה לא-אלהים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו : יג למען שכור הוא למען-אירא ואעשה-כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני : יד זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי : טו ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול לחמשים ושנים יום : טז ויהי כאשר שמעו כל-אויבינו ויראו כל-הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת : יז גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על-טוביה ואשר לטוביה באות אליהם : יח כירבים ביהודה בעלי שבועה לו כי-חתן הוא לשכניה בן-ארח ויהוחנן בנו לקח את-בת-משלם בן ברכיה : יט גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני :
|