|
עמוד:783
פרק ט א וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא-נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתועבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי : ב כינשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים והמגנים היתה במעל הזה ראשונה : ג וכשמעי את-הדבר הזה קרעתי את-בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם : ד ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי-ישראל על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב : ה ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על-ברכי ואפרשה כפי אל-יהוה אלהי : ו ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ! אש ואשמתנו גדלה עד לשמים : ז מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה : ח ועתה כמעט-רגע היתה תחנה מאת יהוה אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת-לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו אלהינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו : ט כי-עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט-עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת-לנו מחיה לרומם את-בית אלהינו ולהעמיד את-חרבתיו ולתת-לנו גדר ביהודה ובירושלם : י ועתה מה-נאמר אלהינו אחרי-זאת כי עזבנו מצותיך : יא אשר צוית על-ידם כסף ככרים שש-מאות וחמשים וכלי-כסף מאה לככרים זהב מאה ככר : כז וכפרי זהב עשרים לאדרכנים אלף וכלי נחשת מצהב טובה שנים חמודת כזהב : כח ואמרה אלהם אתם קדש ליהוה והכלים קדש והכסף והזהב נדבה ליהוה אלהי אבתיכם : כט שקדו ושמרו עד-תשקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי-האבות לישראל בירושלם הלשכות בית יהוה : ל וקבלו הכהנים והלוים משקל הכסף והזהב והכלים להביא לירושלם לבית אלהינו : לא ונסעה מנהר אהוא בשנים עשר לחדש הראשון ללכת ירושלם ויד-אלהינו היתה עלינו ויצילנו מכף אויב ואורב על-הדרך : לב ונבוא ירושלם ונשב שם ימים שלשה : לג וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלהינו על יד-מרמות בן-אוריה הכהן ועמו אלעזר בן-פינחס ועמהם יוזבד בן-ישוע ונועדיה בן-בנוי הלוים : לד במספר במשקל לכל ויכתב כל-המשקל בעת ההיא : לה הבאים מהשבי בני-הגולה הקריבו עלות לאלהי ישראל פרים שנים-עשר על-כל-ישראל אילים תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה צפירי חחאת שנים עשר הכל עולה ליהוה : לו ויתנו את-דתי המלך לאחשדרפני המלך ופחוות עבר הנהר ונשאו את-העם ואת-בית-האלהים :
|