|
עמוד:747
פרק י א זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט : ב לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו : ג וגם-בדרך כשמכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא : ד אם-רוח המושל תעלה עליך מקומך אל-תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים : ה יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט : ו נתן המכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו : ז ראיתי עבדים על-סוסים ושרים הלכים כעבדים על-הארץ : ח חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש : ט ממיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים ימכן בם : י אם-קהה הברזל והוא לאפנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשר חכמה : יא אם-ישך הנחש בלוא-לחש ואין יתרון לבעל הלשון : יב דברי פי-חכם חן ושפתות כסיל תבלענו : יג תחלת דברי-פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה : יד והמכל ירבה דברים לא-ידע האדם מה-שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו : טו עמל הכסילים תיגענו אשר לא-ידע ללכת אל-עיר : טז אי-לך ארץ מלא-רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל-המתים : ד כי-מי אשר יחבר אל כל-החיים יש בחחון כי-לכלב חי הוא טוב מן-האריה המת : ה כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין-עוד להם שכר כי נשכח זכרם : ו גם אהבתם גם-שנאתם גם-קנאתם כבר אבדה וחלק אין-להם עוד לעולם בכל אשר-נעשה תחת השמש : ז לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב-טוב יינך כי כבר רצה האלהים את-מעשיך : ח בכל-עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על-ראשך אל-יחסר : ט ראה חיים עם-אשה אשר-אהבת כל-ימי חיי הבלך אשר נתןלך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר-אתה עמל תחת השמש : י כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה : יא שבתי וראה תחת-השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי-עת ופגע יקרה את-כלם : יב כי גם לא-ידע האדם את-עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם : יג גם-זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי : יד עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא-אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים : טו ומצא בה איש מסכן חכם ומלט-הוא את-העיר בחכמתו ואדם לא זכר את-האיש המסכן ההוא : טז ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים : יז דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים : יח טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה :
|