|
עמוד:736
פרק א א איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס : ב בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין-לה מנחם מכל-אהביה כל-רעיה בגדו בה היו לה לאיבים : ג גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל-רדפיה השיגוה בין המצרים : ד דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל-שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר-לה : ה היו צריה לראש איביה שלו כי-יהוה הוגה על רבפשעיה עולליה הלכו שבי לפני-צר : ו ויצא מבת-ציון כל-הדרה היו שריה כאילים לאמצאו מרעה וילכו בלא-כח לפני רודף : ז זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד-צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה : ח חטא חטאה ירושלם על-כן לנידה היתה כל-מכבדיה הזילוה כי-ראו ערותה גם-היא נאנחה ותשב אחור : ט טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את-עניי כי הגדיל אויב : י ידו פרש צר על כל-מחמדיה כי-ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא-יבאו בקהל לך : יא כל-עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמדיהם באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה : יב לוא אליכם כל-עברי דרך הביטו וראו אם-יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו : יג ממרום שלח-אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל-היום דוה : יד נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על-צוארי הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא-אוכל קום : טו סלה כלאבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת-יהודה : טז עלאלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי-רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב : יז פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם : יח צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו-נא כל-העמים וראו מכאבי בתולתי ובחורי הלכו בשבי : יט קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי-בקשו אכל למו וישיבו את-נפשם : כ ראה יהוה כי-צר-לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה-חרב בבית כמות : כא שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל-איבי שמעו רעתי איכה
|