|
עמוד:711
פרק יח א ויען בלדד השחי ויאמר : ב עד-אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר : ג מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם : ד טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק-צור ממקמו : ה גם אור רשעים ידעך ולא-יגה שביב אשו : ו אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך : ז יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו : ח כי-שלח ברשת ברגליו ועל-שבכה יתהלך : ט יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים : י טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב : יא סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו : יב יהי-רעב אנו ואיד נכון לצלעו : יג יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות : יד ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות : טו תשכון באהלו מבלילו יזרה על-נוהו גפרית : טז מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו : יז זכרו-אבד מני-ארץ ולא-שם לו על-פני-חוץ : יח יהדפהו מאור אל-חשך ומתבל ינדהו : יט לא נין לו ולא-נכד בעמו ואין פרק יז א רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי : ב אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני : ג שימהנא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע : ד כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם : ה לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה : ו והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה : ז ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם : ח ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר : ט ויאחז צדיק דרכו וטהרידים יסיף אמץ : י ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם : יא ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי : יב לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך : יג אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי : יד לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה : טו ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה : טז בדי שאל תרדנה אם-יחד על-עפר נחת : פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון : יא יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני : יב שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למחרה : יג יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי : יד יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור : טו שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני : טז פני חמרמרו מני-בכי ועל עפעפי צלמות : יז על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה : יח ארץ אל-תכמי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי : יט גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרומים : כ מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני : כא ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו : כב כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך :
|