|
עמוד:656
פרק צא א ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן : ב אמר ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח-בו : ג כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות : ד באברתו יסך לך ותחת-כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו : ה לא-תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם : ו מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים : ז יפל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש : ח רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה : ט כי-אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך : י לא-תאנה אליך רעה ונגע לא-יקרב באהלך : יא כי מלאכיו יצוה-לך לשמרך בכל-דרכיך : יב על-כפים ישאונך פן-תגף באבן רגלך : יג על- פרק צ א תפלה למשה איש-האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר : ב בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל : ג תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בניאדם : ד כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה : ה זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף : ו בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש : ז כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו : ח שתה עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך : ט כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה : י ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי-גז חיש ונעפה : יא מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך : יב למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה : יג שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך : יד שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו : טו שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה : טז יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם : יז ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו : ברית עבדך חללת לארץ נזרו : מא פרצת כל-גדרתיו שמת מבצריו מחתה : מב שמהו כלעברי דרך היה חרפה לשכניו : מג הרימות ימין צריו השמחת כל-אויביו : מד אף-תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה : מה השבת מחהרו וכסאו לארץ מגרתה : מו הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה : מז עד-מה יהוה תמתר לנצח תבער כמו-אש חמתך : מח זכר-אני מה-חלד על-מה-שוא בראת כל-בני-אדם : מט מי גבר יחיה ולא יראה-מות ימלט נפשו מיד-שאול סלה : נ איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך : נא זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל-רבים עמים : נב אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך : נג ברוך יהוה לעולם אמן ואמן :
|