|
עמוד:652
פרק פב א מזמור לאסף אלהים נצב בעדת-אל בקרב אלהים ישפט : ב עד-מתי תשפטו-עול ופני רשעים תשאו-סלה : ג שפטו-דל ויתום עני ורש הצדיקו : ד פלטו-דל ואביון מיד רשעים הצילו : ה לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל-מוסדי ארץ : ו אני-אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם : ז אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפלו : ח קומה אלהים שפטה הארץ כי-אתה תנחל בכל-הגוים : פרק פא א למנצח על-הגתית לאסף : ב הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב : ג שאו-זמרה ותנו-תף כנור נעים עם-נבל : ד תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו : ה כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב : ו עדות ביהוסף שמו בצאתו על-ארץ מצרים שפת לא-ידעתי אשמע : ז הסירותי ממבל שכמו כפיו מדוד תעברנה : ח בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על-מי מריבה סלה : ט שמע עמי ואעידה בך ישראל אם-תשמע-לי : י לא-יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר : יא אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב-פיך ואמלאהו : יב ולא-שמע עמי לקולי וישראל לא-אבה לי : יג ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם : יד לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו : טו כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי : טז משנאי יהוה יכחשו-לו ויהי עתם לעולם : יז ויאכילהו מחלב חחה ומצור דבש אשביעך : אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה : ה יהוה אלהים צבאות עד-מתי עשנת בתפלת עמך : ו האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש : ז תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו-למו : ח אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה : ט גפן ממצרים תמיע תגרש גוים ותחעה : י פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ : יא כמו הרים צלה וענפיה ארזי-אל : יב תשלח קצירה עד-ים ואל-נהר יונקותיה : יג למה פרצת גדריה וארוה כל-עברי דרך : יד יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה : טו אלהים צבאות שוב-נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת : טז וכנה אשר-נטעה ימינך ועל-בן אמצתה לך : יז שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו : יח תהי-ידך על-איש ימינך על-בן-אדם אמצת לך : יט ולא-נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא : כ יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה :
|