עמוד:615

פרק ב א ועתה אליכם המצוה הזאת הכהנים : ב אם-לא תשמעו ואם-לא תשימו על-לב לתת כבוד לשמי אמר יהוה צבאות ושלחתי בכם את-המארה וארותי את-ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על-לב : ג הנני גער לכם את-הזרע וזריתי פרש על-פניכם פרש חגיכם ונשא אתכם אליו : ד וידעתם כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת להיות בריתי את-לוי אמר יהוה פרק א א משא דבר-יהוה אל-ישראל ביד מלאכי : ב אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא-אח עשו ליעקב נאם-יהוה ואהב את-יעקב : ג ואת-עשו שנאתי ואשים אתהריו שממה ואת-נחלתו לתנות מדבר : ד כי-תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר-זעם יהוה עדעולם : ה ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל : ו בן יכבד אב ועבד אדניו ואם-אב אני איה כבודי ואם-אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את-שמך : ז מגישים על-מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא : ח וכי-תגשון עור לזבח אין רע וכי תגישו פמח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך אמר יהוה צבאות : ט ועתה חלו-נא פני-אל ויחננו מידכם היתה זאת הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות : י מי גם-בכם ויסגר דלתים ולא-תאירו מזבחי חנם אין-לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות ומנחה לא-ארצה מידכם : יא כי ממזרח-שמש ועד-מבואו גדול שמי בגוים ובכל-מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי-גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות : יב ואתם מחללים אותו באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו : יג ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת-הפמח ואת-החולה והבאתם את-המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה : יד וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים : מלאכי

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר