|
עמוד:608
פרק ה א ואשוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה : ב ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגלה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה : ג ויאמר אלי זאת האלה היוצאת עלפני כל-הארץ כי כל-הגנב מזה כמוה נקה וכל-הנשבע מזה כמוה נקה : ד הוצאתיה נאם יהוה צבאות ובאה אל-בית הגנב ואל-בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת-עציו ואת-אבניו : ה ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת : ו ואמר מה-היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל-הארץ : ז והנה ככר עפרת נשאת וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה : ח ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל-תוך האיפה וישלך את-אבן העפרת אל-פיה : ט ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את-האיפה בין הארץ ובין פרק ד א וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר-יעור משנתו : ב ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על-ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על-ראשה : ג ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על-שמאלה : ד ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני : ה ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני : ו ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר-יהוה אל-זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם-ברוחי אמר יהוה צבאות : ז מי-אתה הר-הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את-האבן הראשה תשאות חן חן לה : ח ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ט ידי זרבבל ימדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי-יהוה צבאות שלחני אלכם : י כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את-האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה-אלה עיני יהוה המה משוטטים בכלהארץ : יא ואען ואמר אליו מה-שני הזיתים האלה על-ימין המנורה ועל-שמאולה : יב ואען שנית ואמר אליו מה-שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב : יג ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה-אלה ואמר לא אדני : יד ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ : את-עון הארץ-ההיא ביום אחד : י ביום ההוא נאם יהוה צבאות תקראו איש לרעהו אלתחת גפן ואל-תחת תאנה :
|