|
עמוד:589
פרק ב א וימן יהוה דג גדול לבלע את-יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות : ב ויתפלל יונה אל-יהוה אלהיו ממעי הדגה : ג ויאמר קראתי מצרה לי אל-יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי : ד ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל-משבריך וגליך פרק א א ויהי דבר-יהוה אל-יונה בן-אמתי לאמר : ב קום לך אל-נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי-עלתה רעתם לפני : ג ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה : ד ויהוה הטיל רוח-גדולה אל-הים ויהי סער-גדול בים והאניה חשבה להשבר : ה וייראו המלחים ויזעקו איש אלאלהיו ויטלו את-הכלים אשר באניה אל-הים להקל מעליהם ויונה ירד אל-ירכתי המפינה וישכב וירדם : ו ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה-לך נרדם קום קרא אל-אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד : ז ויאמרו איש אל-רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על-יונה : ח ויאמרו אליו הגידה-נא לנו באשר למי-הרעה הזאת לנו מה-מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי-מזה עם אתה : ט ויאמר אליהם עברי אנכי ואת-יהוה אלהי השמים אני ירא אשר-עשה את-הים ואת-היבשה : י וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה-זאת עשית כי-ידעו האנשים כי-מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם : יא ויאמרו אליו מה-נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער : יב ויאמר אליהם שאוני והטילני אל-הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי המער הגדול הזה עליכם : יג ויחתרו האנשים להשיב אל-היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם : יד ויקראו אל-יהוה ויאמרו אנה יהוה אל-נא נאבדה בנפש האיש הזה ואלתתן עלינו דם נקיא כי-אתה יהוה כאשר חפצת עשית : טו וישאו את-יונה ויטלהו אל-הים ויעמד הים מזעפו : טז וייראו האנשים יראה גדולה את-יהוה ויזבחו-זבח ליהוה וידרו נדרים : יונה
|