|
עמוד:573
פרק ד א שמעו דבר-יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם-יושבי הארץ כי אין-אמת ואין-חסד ואיןדעת אלהים בארץ : ב אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו : ג על-כן תאבל הארץ ואמלל כל-יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם-דגי הים יאספו : ד אך איש אל-ירב ואל-יוכח איש ועמך כמריבי כהן : ה וכשלת היום וכשל גם-נביא עמך לילה ודמיתי אמך : ו נדמו עמי מבלי הדעת כי-אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם-אני : ז כרבם כן חטאו-לי כבודם בקלון אמיר : ח חחאת עמי יאכלו ואל-עונם ישאו נפשו : ט והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו : י ואכלו פרק ג א ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב-אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את-בני ישראל והם פנים אל-אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים : ב ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים : ג ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם-אני אליך : ד כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים : ה אחר ישבו בני ישראל ובקשו את-יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל-יהוה ואל-טובו באחרית הימים : כל-משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה : יד והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו-לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה : טו ופקדתי עליה את-ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם-יהוה : טז לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על-לבה : יז ונתתי לה את-כרמיה משם ואת-עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ-מצרים : יח והיה ביום-ההוא נאם-יהוה תקראי אישי ולא-תקראי-לי עוד בעלי : יט והסרתי את-שמות הבעלים מפיה ולא-יזכרו עוד בשמם : כ וכרתי להם ברית ביום ההוא עם-חית השדה ועםעוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן-הארץ והשכבתים לבטח : כא וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים : כב וארשתיך לי באמונה וידעת את-יהוה : כג והיה ביום ההוא אענה נאם-יהוה אענה את-השמים והם יענו את-הארץ : כד והארץ תענה את-הדגן ואת-התירוש ואת-היצהר והם יענו את-יזרעאל : כה וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את-לא רחמה ואמרתי ללא-עמי עמי-אתה והוא יאמר אלהי :
|