|
עמוד:536
פרק יז א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב בן-אדם חוד חידה ומשל משל אל-בית ישראל : ג ואמרת כה-אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר-לו הרקמה בא אל-הלבנון ויקח את-צמרת הארז : ד את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל-ארץ כנען בעיר רכלים שמו : ה ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה-זרע קח על-מים רבים צפצפה שמו : ו ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פארות : ז ויהי נשר-אחד גדול גדול כנפים ורב-נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה-לו להשקות אותה מערגות מחעה : ח אל-שדה חוב אלמים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת : ט אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את-שרשיה ינתק ואת-פריה יקוסס ויבש כל-טרפי צמחה תיבש ולא-בזרע גדולה ובעם-רב למשאות אותה משרשיה : י והנה שתולה התצלח הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על-ערגת צמחה תיבש : יא ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : יב אמר-נא לבית המרי הלא ידעתם מה-אלה אמר הנה-בא מלך-בבל ירושלם ויקח את-מלכה ואת-שריה ויבא אותם אליו בבלה : יג ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת-אילי הארץ לקח : יד להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא לשמר את-בריתו לעמדה : טו וימרד- ותרבי את-תועבותיך מהנה ותצדקי את-אחותיך בכל-תועבותיך אשר עשית : נב גם-את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחחאתיך אשר-התעבת מהן תצדקנה ממך וגם-את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך : נג ושבתי את-שביתהן את-שבות סדם ובנותיה ואת-שבות שמרון ובנותיה ושבות שביתיך בתוכהנה : נד למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן : נה ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן : נו ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך : נז בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות-ארם וכל-סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך ממביב : נח את-זמתך ואת-תועבותיך את נשאתים נאם יהוה : נט כי כה אמר אדני יהוה ועשיתי אותך כאשר עשית אשר-בזית אלה להפר ברית : ס וזכרתי אני את-בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם : סא וזכרת את-דרכיך ונכלמת בקחתך את-אחותיך הגדלות ממך אל-הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך : סב והקימותי אני אתבריתי אתך וידעת כי-אני יהוה : סג למען תזכרי ובשת ולא יהיה-לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי-לך לכל-אשר עשית נאם אדני יהוה :
|