|
עמוד:533
פרק יד א ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני : ב ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ג בן-אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על-לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם : ד לכן דבר-אותם ואמרת אליהם כה-אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את-גלוליו אל-לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל-הנביא אני יהוה נעניתי לו בא ברב גלוליו : ה למען תפש את-בית-ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם : ו לכן אמר אל-בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל-תועבתיכם השיבו פניכם : ז כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר-יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל-לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל-הנביא לדרש-לו בי אני יהוה נענה-לו בי : ח ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי-אני יהוה : ט והנביא כי-יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את-ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל : י ונשאו עונם כעון הדרש כעון הנביא יהיה : יא למען לאיתעו עוד בית-ישראל מאחרי ולא-יחמאו עוד בכל-פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים נאם אדני יהוה : יב ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : יג בן-אדם ארץ כי תחטא-לי למעל-מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מחה-לחם והשלחתי-בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה : יד והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני יהוה : טו לו-חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה : טז שלשת האנשים האלה בתוכה חי-אני נאם אדני יהוה אם-בנים ואם-בנות יצילו המה לבדם ינצלו והארץ תהיה שממה : יז או חרב אביא על-הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה : יח ושלשת האנשים האלה בתוכה חי-אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם ינצלו : יט או דבר אשלח אל-הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה : כ ונח דניאל ואיוב בתוכה חי-אני נאם אדני יהוה אם-בן אם-בת יצילו המה בצדקתם יצילו נפשם : כא כי כה אמר אדני יהוה אף כי-ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל-ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה : כב והנה נותרה-בה פלטה המוצאים בנים ובנות הנם יוצאים אליכם וראיתם את-דרכם ואת-עלילותם ונחמתם על-הרעה אשר הבאתי על-ירושלם את כל-אשר הבאתי עליה : כג ונחמו אתכם כי-תראו את-דרכם ואת-עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל-אשר-עשיתי בה נאם אדני יהוה :
|