|
עמוד:509
פרק מד א הדבר אשר היה אל-ירמיהו אל כל-היהודים הישבים בארץ מצרים הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר : ב כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם פרק מג א ויהי ככלות ירמיהו לדבר אל-כל-העם את-כל-דברי יהוה אלהיהם אשר שלחו יהוה אלהיהם אליהם את כל-הדברים האלה : ב ויאמר עזריה בן-הושעיה ויוחנן בן-קרח וכלהאנשים הזדים אמרים אל-ירמיהו שקר אתה מדבר לא שלחך יהוה אלהינו לאמר לא-תבאו מצרים לגור שם : ג כי ברוך בן-נריה ממית אתך בנו למען תת אתנו ביד-הכשדים להמית אתנו ולהגלות אתנו בבל : ד ולא-שמע יוחנן בן-קרח וכל-שרי החילים וכל-העם בקול יהוה לשבת בארץ יהודה : ה ויקח יוחנן בן-קרח וכל-שרי החילים את כל-שארית יהודה אשרשבו מכל-הגוים אשר נדחו-שם לגור בארץ יהודה : ו את-הגברים ואת-הנשים ואת-החף ואת-בנות המלך ואת כל-הנפש אשר הניח נבוזראדן רב-טבחים את-גדליהו בן-אחיקם בןשפן ואת ירמיהו הנביא ואת-ברוך בן-נריהו : ז ויבאו ארץ מצרים כי לא שמעו בקול יהוה ויבאו עד-תחפנחס : ח ויהי דבר-יהוה אל-ירמיהו בתחפנחס לאמר : ט קח בידך אבנים גדלות וטמנתם במלט במלבן אשר בפתח בית-פרעה בתחפנחס לעיני אנשים יהודים : י ואמרת אליהם כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שלח ולקחתי את-נבוכדראצר מלךבבל עבדי ושמתי כסאו ממעל לאבנים האלה אשר טמנתי ונטה את-שפרירו עליהם : יא ובא והכה את-ארץ מצרים אשר למות למות ואשר לשבי לשבי ואשר לחרב לחרב : יב והצתי אש בבתי אלהי מצרים ושרפם ושבם ועטה את-ארץ מצרים כאשר-יעטה הרעה אתבגדו ויצא משם בשלום : יג ושבר את-מצבות בית שמש אשר בארץ מצרים ואת-בתי אלהי-מצרים ישרף באש : כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא-תראו עוד את-המקום הזה : יט דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל-תבאו מצרים ידע תדעו כי-העידתי בכם היום : כ כי התעיתם בנפשותיכם כי-אתם שלחתם אתי אל-יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל-יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד-לנו ועשינו : כא ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר-שלחני אליכם : כב ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם :
|