|
עמוד:491
פרק כז א בראשית ממלכת יהויקם בן-יאושיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל-ירמיה מאת יהוה לאמר : ב כה-אמר יהוה אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על-צוארך : ג ושלחתם אלמלך אדום ואל-מלך מואב ואל-מלך בני עמון ואל-מלך צר ואל-מלך צידון ביד מלאכים הבאים ירושלם אל-צדקיהו מלך יהודה : ד וצוית אתם אל-אדניהם לאמר כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כה תאמרו אל-אדניכם : ה אנכי עשיתי את-הארץ את-האדם ואתהבהמה אשר על-פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני : ו ועתה אנכי נתתי את-כל-הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך-בבל עבדי וגם את-חית השדה נתתי לו לעבדו : ז ועבדו אתו כל-הגוים ואת-בנו ואת-בן-בנו עד בא-עת ארצו גם-הוא ועבדו בו גוים רבים ומלכים גדלים : ח והיה הגוי והממלכה אשר לא-יעבדו אתו את-נבוכדנאצר מלך-בבל ואת אשר לא-יתן את-צוארו בעל מלך בבל בחרב וברעב ובדבר אפקד על-הגוי ההוא נאם-יהוה עד-תמי אתם בידו : ט ואתם אל-תשמעו אל-נביאיכם ואל-קסמיכם ואל חלמתיכם ואל-ענניכם ואל-כשפיכם אשר-הם אמרים אליכם לאמר לא תעבדו את-מלך בבל : י כי שקר הם נבאים לכם למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם והדחתי אתכם ואבדתם : יא והגוי אשר יביא את-צוארו בעל מלך-בבל ועבדו והנחתיו על-אדמתו נאם-יהוה ועבדה וישב בה : יב ואל-צדקיה מלך-יהודה דברתי ככל-הדברים האלה לאמר הביאו אתצואריכם בעל מלך-בבל ועבדו אתו ועמו וחיו : יג למה תמותו אתה ועמך בחרב ברעב ובדבר כאשר דבר יהוה אל-הגוי אשר לא-יעבד את-מלך בבל : יד ואל-תשמעו אל-דברי הנבאים האמרים אליכם לאמר לא תעבדו את-מלך בבל כי שקר הם נבאים לכם : טו כי לא שלחתים נאם-יהוה והם נבאים בשמי לשקר למען הדיחי אתכם ואבדתם אתם והנבאים הנבאים לכם : טז ואל-הכהנים ואל-כל-העם הזה דברתי לאמר כה אמר יהוה אל-תשמעו אל-דברי נביאיכם הנבאים לכם לאמר הנה כלי בית-יהוה מושבים מבבלה עתה מהרה כי שקר המה נבאים לכם : יז אל-תשמעו אליהם עבדו את-מלך-בבל וחיו למה תהיה העיר הזאת חרבה : יח ואם-נבאים הם ואם-יש דבר-יהוה אתם יפגעו-נא ביהוה צבאות לבלתיבאו הכלים הנותרים בבית-יהוה ובית מלך יהודה ובירושלם בבלה : יט כי כה אמר יהוה ויוציאו את-אוריהו ממצרים ויבאהו אל-המלך יהויקים ויכהו בחרב וישלך את-נבלתו אלקברי בני העם : כד אך יד אחיקם בן-שפן היתה את-ירמיהו לבלתי תת-אתו ביד-העם להמיתו :
|