|
עמוד:482
פרק יח א הדבר אשר היה אל-ירמיהו מאת יהוה לאמר : ב קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את-דברי : ג וארד בית היוצר והנה-הוא עשה מלאכה על-האבנים : ד ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות : ה ויהי דבר-יהוה אלי לאמור : ו הכיוצר הזה לא-אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם-יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן-אתם בידי בית ישראל : ז רגע אדבר על-גוי ועל-ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד : ח ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על-הרעה אשר חשבתי לעשות לו : ט ורגע אדבר על-גוי ועל-ממלכה לבנת ולנטע : י ועשה הרע בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על-החובה אשר אמרתי להיטיב אותו : יא ועתה אמר-נא אלאיש-יהודה ועל-יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם : יב ואמרו נואש כי-אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו-הרע נעשה : יג לכן כה אמר יהוה שאלו-נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל : יד היעזב מצור שדי שלג לבנון אם-ינתשו מים זרים קרים נוזלים : טו כי-שכחני עמי לשוא יקחרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה : טז לשום ארצם לשמה שריקות עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו : יז כרוח-קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא-פנים אראם ביום אידם : יח ויאמרו לכו ונחשבה על-ירמיהו מחשבות כי לא-תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל-נקשיבה אל-כל-דבריו : יט הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי : כ הישלם תחת-טובה רעה כי-כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את-חמתך מהם : כא לכן תן את-בניהם לרעב והגרם על-ידי-חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי-חרב במלחמה : כב תשמע זעקה מבתיהם כי-תביא עליהם גדוד פתאם כי-כרו שוחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי : כג ואתה יהוה ידעת את-כל-עצתם עלי למות אל-תכפר על-עונם וחחאתם מלפניך אל-תמחי ויהיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם : את-יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה :
|