עמוד:480

פרק טז א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב לא-תקח לך אשה ולא-יהיו לך בנים ובנות במקום הזה : ג כי-כה אמר יהוה על-הבנים ועל-הבנות הילודים במקום הזה ועל-אמתם הילדות אותם ועלאבותם המולדים אותם בארץ הזאת : ד ממותי תחלאים ימתו לא ימפדו ולא יקברו לדמן על-פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ : ה כי-כה אמר יהוה אל-תבוא בית מרזח ואל-תלך לספוד ואל-תנד להם כי-אספתי את-שלומי מאת העם-הזה נאם-יהוה את-החסד ואת-הרחמים : ו ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא-יספדו להם ולא יתגדד ולא יקרח להם : ז ולא-יפרסו להם על-אבל לנחמו על-מת ולא-ישקו אותם כוס תנחומים על-אביו ועל-אמו : ח ובית-משתה לא-תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות : ט כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מןהמקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה : י והיה כי תגיד לעם הזה את כל-הדברים האלה ואמרו אליך על-מה דבר יהוה עלינו את כל-הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חחאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו : יא ואמרת אליהם על אשר-עזבו אבותיכם אותי נאם-יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואתתורתי לא שמרו : יב ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו-הרע לבלתי שמע אלי : יג והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על-הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם-שם את-אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא-אתן לכם חנינה : יד לכן הנה-ימים באים נאם-יהוה ולא-יאמר עוד חי-יהוה אשר העלה את-בני ישראל מארץ מצרים : טו כי אם-חי-יהוה אשר העלה את-בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על-אדמתם אשר נתתי לאבותם : טז הנני שלח לדיגים רבים נאםיהוה ודיגום ואחרי-כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל-הר ומעל כל-גבעה ומנקיקי המלעים : יז כי עיני על-כל-דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא-נצפן עונם מנגד עיני : יח ושלמתי ראשונה משנה עונם וחחאתם על חללם את-ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את-נחלתי : יט יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי-ארץ ויאמרו אך-שקר נחלו אבותינו הבל ואין-בם מועיל : כ היעשה-לו אדם אלהים והמה לא אלהים : כא לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את-ידי ואת-גבורתי וידעו כי-שמי יהוה :

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר