|
עמוד:456
פרק נה א הוי כל-צמא לכו למים ואשר אין-לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא-כסף ובלוא מחיר יין וחלב : ב למה תשקלו-כסף בלוא-לחם ויגיעכם בלוא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו-טוב ותתענג בדשן נפשכם : ג החו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים : ד הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאמים : ה הן גוי לאתדע תקרא וגוי לא-ידעוך אליך ירוצו למען יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך : ו דרשו יהוה בהמצאו קראהו בהיותו קרוב : ז יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל-יהוה וירחמהו ואל-אלהינו כי-ירבה לסלוח : ח כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה : ט כי-גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם : י כי כאשר ירד הגשם והשלג מן-השמים ושמה לא ישוב כי אם-הרוה את-הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל : יא כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא-ישוב אלי ריקם כי אם-עשה את-אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו : יב כי-בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל-עצי השדה ימחאו-כף : יג תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת המרפד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת : עוד : ה כי בעליך עשיך יהוה צבאות שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל-הארץ יקרא : ו כי-כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך : ז ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך : ח בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך אמר גאלך יהוה : ט כי-מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי-נח עוד על-הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער-בך : י כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לאימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יהוה : יא עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך במפירים : יב ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל-גבולך לאבני-חפץ : יג וכל-בניך למודי יהוה ורב שלום בניך : יד בצדקה תכונני רחקי מעשק כילא תיראי וממחתה כי לא-תקרב אליך : טו הן גור יגור אפס מאותי מי-גר אתך עליך יפול : טז הנה אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל : יז כל-כלי יוצר עליך לא יצלח וכל-לשון תקום-אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם-יהוה :
|