|
עמוד:454
פרק נב א עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא-בך עוד ערל וטמא : ב התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחי מוסרי צוארך שביה בת-ציון : ג כי-כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו : ד כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירדעמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו : ה ועתה מה-לי-פה נאם-יהוה כי-לקח עמי חנם משליו יהילילו נאם-יהוה ותמיד כל-היום שמי מנאץ : ו לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא נחם יהוה ציון נחם כל-חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן-יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה : ד הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע : ה קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל-זרעי ייחלון : ו שאו לשמים עיניכם והביטו אל-הארץ מתחת כי-שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וישביה כמו-כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת : ז שמעו אלי ידעי צדק עם תורתי בלבם אל-תיראו חרפת אנוש ומגדפתם אל-תחתו : ח כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים : ט עורי עורי לבשי-עז זרוע יהוה עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את-היא המחצבת רהב מחוללת תנין : י הלוא אתהיא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי-ים דרך לעבר גאולים : יא ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על-ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה : יב אנכי אנכי הוא מנחמכם מי-את ותיראי מאנוש ימות ומבן-אדם חציר ינתן : יג ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כל-היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק : יד מהר צעה להפתח ולא-ימות לשחת ולא יחסר לחמו : טו ואנכי יהוה אלהיך רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו : טז ואשים דברי בפיך ובצל ידי כמיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי-אתה : יז התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את-כוס חמתו את-קבעת כוס התרעלה שתית מצית : יח אין-מנהל לה מכל-בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל-בנים גדלה : יט שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך : כ בניך עלפו שכבו בראש כל-חוצות כתוא מכמר המלאים חמת-יהוה גערת אלהיך : כא לכן שמעי-נא זאת עניה ושכרת ולא מיין : כב כהאמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את-כוס התרעלה את-קבעת כוס חמתי לא-תוסיפי לשתותה עוד : כג ושמתיה ביד-מוגיך אשר-אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים :
|