|
עמוד:451
פרק מח א שמעו-זאת בית-יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בצדקה : ב כי-מעיר הקדש נקראו ועל-אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו : ג הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה : ד מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה : ה ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך פן-תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום : ו שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם : ז עתה נבראו ולא מאז ולפני-יום ולא שמעתם פן-תאמר הנה ידעתין : ח גם לא-שמעת גם לא ידעת גם מאז לא-פתחה אזנך כי פרק מז א רדי ושבי על-עפר בתולת בת-בבל שבי-לארץ אין-כמא בת-כשדים כי לא תוסיפי יקראו-לך רכה וענגה : ב קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי-שבל גלי-שוק עברי נהרות : ג תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם : ד גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל : ה שבי דומם ובאי בחשך בת-כשדים כי לא תוסיפי יקראו-לך גברת ממלכות : ו קצפתי על-עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא-שמת להם רחמים על-זקן הכבדת עלך מאד : ז ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא-שמת אלה על-לבך לא זכרת אחריתה : ח ועתה שמעי-זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול : ט ותבאנה לך שתי-אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד : י ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד : יא ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי : יב עמדי-נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי : יג נלאית ברב עצתיך יעמדו-נא ויושיעך הברי שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך : יד הנה היו כקש אש שרפתם לא-יצילו את-נפשם מיד להבה אין-גחלת לחמם אור לשבת נגדו : טו כן היולך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך : תקום וכל-חפצי אעשה : יא קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתי אף-דברתי אףאביאנה יצרתי אף-אעשנה : יב שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה : יג קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי :
|