|
עמוד:450
פרק מו א כרע בל קרם נבו היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה : ב קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה : ג שמעו אלי בית יעקב וכל-שארית בית ישראל העמסים מני-בטן הנשאים מני-רחם : ד ועד-זקנה אני הוא ועד-שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט : ה למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה : ו הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף-ישתחוו : ז ישאהו על-כתף יסבלהו ויניחהו תחתיו ויעמד ממקומו לא ימיש אף-יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו : ח זכרו-זאת והתאששו השיבו פושעים על-לב : ט זכרו ראשנות מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני : י מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא-נעשו אמר עצתי שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל-אלה : ח הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו-צדק תפתחארץ ויפרו-ישע וצדקה תצמיח יחד אני יהוה בראתיו : ט הוי רב את-יצרו חרש את-חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה-תעשה ופעלך אין-ידים לו : י הוי אמר לאב מה-תוליד ולאשה מה-תחילין : יא כה-אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו האתיות שאלוני על-בני ועל-פעל ידי תצוני : יב אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל-צבאם צויתי : יג אנכי העירתהו בצדק וכל-דרכיו אישר הוא-יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד אמר יהוה צבאות : יד כה אמר יהוה יגיע מצרים וסחר-כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים : טו אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע : טז בושו וגם-נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים : יז ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לא-תבשו ולא-תכלמו עדעולמי עד : יח כי כה אמר-יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא-תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד : יט לא במתר דברתי במקום ארץ חשך לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני יהוה דבר צדק מגיד מישרים : כ הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את-עץ פסלם ומתפללים אל-אל לא יושיע : כא הגידו והגישו אף יועצו יחדו מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין-עוד אלהים מבלעדי אל-צדיק ומושיע אין זולתי : כב פנו-אלי והושעו כל-אפסי-ארץ כי אני-אל ואין עוד : כג בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי-לי תכרע כל-ברך תשבע כל-לשון : כד אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו : כה ביהוה יצדקו ויתהללו כל-זרע ישראל :
|