|
עמוד:441
פרק לו א ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך-אשור על כל-ערי יהודה הבצרות ויתפשם : ב וישלח מלך-אשור את-רב-שקה מלכיש ירושלמה אל-המלך חזקיהו בחיל כבד ויעמד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדה כובס : ג ויצא אליו אליקים בןחלקיהו אשר על-הבית ושבנא המפר ויואח בן-אסף המזכיר : ד ויאמר אליהם רב-שקה אמרו-נא אל-חזקיהו כה-אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבחחון הזה אשר בטחת : ה אמרתי אך-דבר-שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על-מי בטחת כי מרדת בי : ו הנה בטחת על-משענת הקנה הרצוץ הזה על-מצרים אשר יממך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך-מצרים לכל-הבטחים עליו : ז וכי-תאמר אלי אל-יהוה אלהינו בטחנו הלוא-הוא אשר הסיר חזקיהו את-במתיו ואת-מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו : ח ועתה התערב נא את-אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם-תוכל לתת לך רכבים עליהם : ט ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים ותבטח לך עלמצרים לרכב ולפרשים : י ועתה המבלעדי יהוה עליתי על-הארץ הזאת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל-הארץ הזאת והשחיתה : יא ויאמר אליקים ושבנא ויואח אל-רב-שקה דבר-נא אל-עבדיך ארמית כי שמעים אנחנו ואל-תדבר אלינו יהודית באזני העם אשר על- פרק לה א יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת : ב פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן-לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד-יהוה הדר אלהינו : ג חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו : ד אמרו לנמהרי-לב חזקו אל-תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא גמול אלהים הוא יבוא וישעכם : ה אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה : ו אז ידלג כאיל פמח ותרן לשון אלם כי-נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה : ז והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא : ח והיה-שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה לא-יעברנו טמא והוא-למו הלך דרך ואוילים לא יתעו : ט לא-יהיה שם אריה ופריץ חיות בל-יעלנה לא תמצא שם והלכו גאולים : י ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על-ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה : פקדו כי-פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן : יז והוא-הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עדעולם יירשוה לדור ודור ישכנו-בה :
|