|
עמוד:431
פרק כא א משא מדבר-ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה : ב חזות קשה הגד-לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל-אנחתה השבתי : ג על-כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות : ד תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה : ה ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן : ו כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד : ז וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב-קשב : ח ויקרא אריה על-מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל-משמרתי אנכי נצב כל-הלילות : ט והנה-זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל-פסילי אלהיה שבר לארץ : י מדשתי ובן-גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם : יא משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה-מלילה שמר מה-מליל : יב אמר שמר אתה בקר וגם-לילה אם-תבעיון בעיו שבו אתיו : יג משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים : יד לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד : טו כי-מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה : טז כי-כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל-כבוד קדר : יז ושאר מספר-קשת גבורי בני-קדר ימעטו כי יהוה אלהי-ישראל דבר : פרק כ א בשנת בא תרתן אשדודה בשלח אתו סרגון מלך אשור וילחם באשדוד וילכדה : ב בעת ההיא דבר יהוה ביד ישעיהו בן-אמוץ לאמר לך ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלץ מעל רגליך ויעש כן הלך ערום ויחף : ג ויאמר יהוה כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף שלש שנים אות ומופת על-מצרים ועל-כוש : ד כן ינהג מלך-אשור את-שבי מצרים ואת-גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים : ה וחתו ובשו מכוש מבטם ומןמצרים תפארתם : ו ואמר ישב האי הזה ביום ההוא הנה-כה מבטנו אשר-נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו : ובא-אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו מצרים את-אשור : כד ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ : כה אשר ברכו יהוה צבאות לאמר ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל :
|