|
עמוד:420
פרק ה א אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן-שמן : ב ויעזקהו ויסקלהו ויחעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם-יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים : פרק ד א והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו : ב ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל : ג והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כלהכתוב לחיים בירושלם : ד אם רחץ אדני את צאת בנות-ציון ואת-דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער : ה וברא יהוה על כל-מכון הר-ציון ועל-מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על-כל-כבוד חפה : ו וסכה תהיה לצל-יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר : העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד : ו כי-יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה-לנו והמכשלה הזאת תחת ידך : ז ישא ביום ההוא לאמר לא-אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם : ח כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי-לשונם ומעלליהם אל-יהוה למרות עני כבודו : ט הכרת פניהם ענתה בם וחחאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי-גמלו להם רעה : י אמרו צדיק כי-טוב כי-פרי מעלליהם יאכלו : יא אוי לרשע רע כי-גמול ידיו יעשה לו : יב עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו : יג נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים : יד יהוה במשפט יבוא עם-זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם : טו מה לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם-אדני יהוה צבאות : טז ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה : יז ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה : יח ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים : יט הנטיפות והשירות והרעלות : כ הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים : כא החבעות ונזמי האף : כב המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים : כג והגלינים והמדינים והצניפות והרדידים : כד והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי-תחת יפי : כה מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה : כו ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב :
|