|
עמוד:391
פרק ה א ונעמן שר-צבא מלך-ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים כי-בו נתן-יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל מצרע : ב וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן : ג ותאמר אל-גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו : ד ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל : ה ויאמר מלך-ארם לך-בא ואשלחה ספר אל-מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי-כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים : ו ויבא המפר אל-מלך ישראל לאמר ועתה כבוא המפר הזה אליך הנה שלחתי אליך את-נעמן עבדי ואספתו מצרעתו : ז ויהי כקרא מלךישראל את-המפר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי-זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך-דעו-נא וראו כי-מתאנה הוא לי : ח ויהי כשמע אלישע איש-האלהים כי-קרע מלך-ישראל את-בגדיו וישלח אל-המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא-נא אלי וידע כי יש נביא בישראל : ט ויבא נעמן בסוסיו וברכבו ויעמד פתח-הבית לאלישע : י וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע-פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר : יא ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם-יהוה אלהיו והניף ידו אל-המקום ואסף המצרע : יב הלא טוב אמנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל הלאארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה : יג ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי-אמר אליך רחץ וטהר : יד וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר : טו וישב אל-איש האלהים הוא וכל-מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה-נא ידעתי כי אין אלהים בכל-הארץ כי אםבישראל ועתה קח-נא ברכה מאת עבדך : טז ויאמר חי-יהוה אשר-עמדתי לפניו אם-אקח ויפצר-בו לקחת וימאן : יז ויאמר נעמן ולא יתן-נא לעבדך משא צמד-פרדים אדמה כי לואיעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים כי אם-ליהוה : יח לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך בבוא אדני בית-רמון להשתחות שמה והוא נשען על-ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח -יהוה לעבדך בדבר הזה : יט ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת-ארץ : כ ויאמר גיחזי נער אלישע איש-האלהים הנה חשך אדני את-נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר-הביא חי-יהוה כי-אם-רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה : כא וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום : כב ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני-נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה-נא להם ככר-כסף ושתי חלפות בגדים : כג ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ-בו ויצר ככרים
|