|
עמוד:334
פרק יב א וישלח יהוה את-נתן אל-דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש : ב לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד : ג ולרש אין-כל כי אם-כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם-בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהילו כבת : ד ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא-לו ויקח את-כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו : ה ויחר-אף דוד באיש מאד ויאמר ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך : ט וישכב אוריה פתח בית המלך את כל-עבדי אדניו ולא ירד אל-ביתו : י ויגדו לדוד לאמר לא-ירד אוריה אל-ביתו ויאמר דוד אל-אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא-ירדת אל-ביתך : יא ויאמר אוריה אל-דוד הארון וישראל ויהודה ישבים במכות ואדני יואב ועבדי אדני על-פני השדה חנים ואני אבוא אלביתי לאכל ולשתות ולשכב עם-אשתי חיך וחי נפשך אם-אעשה את-הדבר הזה : יב ויאמר דוד אל-אוריה שב בזה גם-היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת : יג ויקרא-לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם-עבדי אדניו ואל-ביתו לא ירד : יד ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל-יואב וישלח ביד אוריה : טו ויכתב במפר לאמר הבו את-אוריה אל-מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת : טז ויהי בשמור יואב אל-העיר ויתן את-אוריה אל-המקום אשר ידע כי אנשי-חיל שם : יז ויצאו אנשי העיר וילחמו את-יואב ויפל מן-העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי : יח וישלח יואב ויגד לדוד את-כל-דברי המלחמה : יט ויצו את-המלאך לאמר ככלותך את כלדברי המלחמה לדבר אל-המלך : כ והיה אם-תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אלהעיר להלחם הלוא ידעתם את אשר-ירו מעל החומה : כא מי-הכה את-אבימלך בן-ירבשת הלוא-אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל-החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת : כב וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל-אשר שלחו יואב : כג ויאמר המלאך אל-דוד כי-גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד-פתח השער : כד וירו המורים אל-עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת : כה ויאמר דוד אל-המלאך כה-תאמר אל-יואב אל-ירע בעיניך את-הדבר הזה כי-כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל-העיר והרסה וחזקהו : כו ותשמע אשת אוריה כי-מת אוריה אישה ותספד על-בעלה : כז ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל-ביתו ותהי-לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר-עשה דוד בעיני יהוה :
|