|
עמוד:317
פרק כו א ויבאו הזפים אל-שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישימן : ב ויקם שאול וירד אל-מדבר-זיף ואתו שלשת-אלפים איש בחורי ישראל לבקש את-דוד במדבר-זיף : ג ויחן שאול בגבעת החכילה אשר על-פני הישימן על-הדרך ודוד ישב במדבר וירא כי בא שאול אחריו המדברה : ד וישלח דוד מרגלים וידע כי-בא שאול אל-נכון : ה ויקם דוד ויבא אל-המקום אשר חנה-שם שאול וירא דוד את-המקום אשר שכב-שם שאול ואבנר בן-נר שר-צבאו ושאול שכב במעגל והעם חנים סביבתיו : ו ויען דוד ויאמר אל-אחימלך החתי ואל-אבישי בן-צרויה אחי יואב לאמר מי-ירד אתי אל-שאול לפשע אמתך כי עשה-יעשה יהוה לאדני בית נאמן כי-מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לאתמצא בך מימיך : כט ויקם אדם לרדפך ולבקש את-נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע : ל והיה כי-יעשה יהוה לאדני ככל אשר-דבר את-החובה עליך וצוך לנגיד על-ישראל : לא ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך-דם חנם ולהושיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת אתאמתך : לב ויאמר דוד לאביגל ברוך יהוה אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי : לג וברוך טעמך וברוכה את אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשע ידי לי : לד ואולם חייהוה אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי לולי מהרת ותבאת לקראתי כי אם-נותר לנבל עד-אור הבקר משתין בקיר : לה ויקח דוד מידה את אשר-הביאה לו ולה אמר עלי לשלום לביתך ראי שמעתי בקולך ואשא פניך : לו ותבא אביגיל אל-נבל והנה-לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד-מאד ולא-הגידה לו דבר קטן וגדול עד-אור הבקר : לז ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד-לו אשתו את-הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן : לח ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את-נבל וימת : לט וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשר רב את-ריב חרפתי מיד נבל ואת-עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה : מ ויבאו עבדי דוד אל-אביגיל הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שלחנו אליך לקחתך לו לאשה : מא ותקם ותשתחו אפים ארצה ותאמר הנה אמתך לשפחה לרחץ רגלי עבדי אדני : מב ותמהר ותקם אביגיל ותרכב על-החמור וחמש נערתיה ההלכות לרגלה ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי-לו לאשה : מג ואת-אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם-שתיהן לו לנשים : מד ושאול נתן את-מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן-ליש אשר מגלים :
|