|
עמוד:293
פרק ה א ופלשתים לקחו את ארון האלהים ויבאהו מאבן העזר אשדודה : ב ויקחו פלשתים אתארון האלהים ויביאו אתו בית דגון ויציגו אתו אצל דגון : ג וישכמו אשדודים ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה ויקחו את-דגון וישבו אתו למקומו : ד וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה וראש דגון ושתי כפות ידיו כרתות אלהמפתן רק דגון נשאר עליו : ה על-כן לא-ידרכו כהני דגון וכל-הבאים בית-דגון על-מפתן דגון באשדוד עד היום הזה : ו ותכבד יד-יהוה אל-האשדודים וישמם ויך אתם בחחרים אתאשדוד ואת-גבוליה : ז ויראו אנשי-אשדוד כי-כן ואמרו לא-ישב ארון אלהי ישראל עמנו כי-קשתה ידו עלינו ועל דגון אלהינו : ח וישלחו ויאספו את-כל-סרני פלשתים אליהם ויאמרו מה-נעשה לארון אלהי ישראל ויאמרו גת ימב ארון אלהי ישראל וימבו את-ארון אלהי ישראל : ט ויהי אחרי הסבו אתו ותהי יד-יהוה בעיר מהומה גדולה מאד ויך את-אנשי העיר מקטן ועד-גדול וישתרו להם טחרים : י וישלחו את-ארון האלהים עקרון ויהי כבוא ארון האלהים עקרון ויזעקו העקרנים לאמר הסבו אלי את-ארון אלהי ישראל להמיתני ואת-עמי : יא וישלחו ויאספו את-כל-סרני פלשתים ויאמרו שלחו את-ארון אלהי ישראל וישב למקמו ולא-ימית אתי ואת-עמי כי-היתה מהומת-מות בכל-העיר כבדה מאד יד האלהים שם : יב והאנשים אשר לא-מתו הכו בחחרים ותעל שועת העיר השמים : הבא מן-המערכה ואני מן-המערכה נסתי היום ויאמר מה-היה הדבר בני : יז ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם-שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה : יח ויהי כהזכירו את-ארון האלהים ויפל מעל-הכמא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת כי-זקן האיש וכבד והוא שפט את-ישראל ארבעים שנה : יט וכלתו אשת-פינחס הרה ללת ותשמע את-השמעה אל-הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי-נהפכו עליה צריה : כ וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל-תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא-שתה לבה : כא ותקרא לנער אי-כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל-הלקח ארון האלהים ואל-חמיה ואישה : כב ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים :
|