|
עמוד:290
פרק ב א ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על-אויבי כי שמחתי בישועתך : ב אין-קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו : ג אל-תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולו נתכנו עללות : ד קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל : ה שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד-עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה : ו יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל : ז יהוה מוריש ומעשיר משפיל אףמרומם : ח מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם-נדיבים וכמא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל : ט רגלי חסידיו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי-לא בכח יגבר-איש : י יהוה יחתו מריביו עליו בשמים ירעם יהוה ידין אפסי-ארץ ויתן-עז למלכו וירם קרן משיחו : יא וילך אלקנה הרמתה על-ביתו והנער היה משרת את-יהוה את-פני עלי הכהן : יב ובני עלי בני בליעל לא ידעו את-יהוה : יג ומשפט הכהנים את-העם כל-איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש-השנים בידו : יד והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל-ישראל הבאים שם בשלה : טו גם בטרם יקטרון את-החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא-יקח ממך בשר מבשל כי אם-חי : טז ויאמר אליו האיש קחר יקטירון כיום החלב וקח-לך כאשר תאוה נפשך ואמר לא כי עתה תתן ואם-לא לקחתי בחזקה : יז ותהי חחאת הנערים גדולה מאד את-פני יהוה כי נאצו האנשים את מנחת יהוה : יח ושמואל משרת אתפני יהוה נער חגור אפוד בד : יט ומעיל קטן תעשה-לו אמו והעלתה לו מימים ימימה בעלותה את-אישה לזבח את-זבח הימים : כ וברך עלי את-אלקנה ואת-אשתו ואמר ישם יהוה לך זרע מן-האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלכו למקמו : כא כי-פקד יהוה את-חנה ותהר ותלד שלשה-בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם-יהוה : כב ועלי זקן מאד ושמע את כל-אשר יעשון בניו לכל-ישראל ואת אשר-ישכבון את-הנשים הצבאות פתח אהל מועד : כג ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את-דבריכם גמלה אתו : כד ותעלהו עמה כאשר גמלתו בפרים שלשה ואיפה אחת קמח ונבל יין ותבאהו בית-יהוה שלו והנער נער : כה וישחטו את-הפר ויביאו את-הנער אל-עלי : כו ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל-יהוה : כז אל-הנער הזה התפללתי ויתן יהוה לי את-שאלתי אשר שאלתי מעמו : כח וגם אנכי השאלתהו ליהוה כלהימים אשר היה הוא שאול ליהוה וישתחו שם ליהוה :
|