|
עמוד:284
פרק יט א ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר-אפרים ויקח-לו אשה פילגש מבית לחם יהודה : ב ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל-בית אביה אל-בית לחם יהודה ותהי-שם ימים ארבעה חדשים : ג ויקם אישה וילך אחריה לדבר על-לבה להשיבה ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו : ד ויחזקבו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם : ה ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל-חתנו סעד לבך פת-לחם ואחר תלכו : ו וישבו ויאכלו שניהם יחדו וישתו ויאמר אבי הנערה אל-האיש הואל-נא ולין ויטב לבך : ז ויקם האיש ללכת ויפצר-בו חתנו וישב וילן שם : ח וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד-נא לבבך והתמהמהו עד-נטות היום ויאכלו שניהם : ט ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו-נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך : י ולא-אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד-נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו : יא הם עם-יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל-אדניו לכה-נא ונסורה אל-עיר-היבוסי הזאת ונלין בה : יב ויאמר אליו אדניו לא נסור אל-עיר נכרי אשר לא-מבני ישראל הנה ועברנו עד-גבעה : יג ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה : יד ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן : טו ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאמף-אותם הביתה ללון : טז והנה איש זקן בא מןמעשהו מן-השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא-גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני : יז וישא עיניו וירא את-האיש הארח ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא : יח ויאמר אליו עברים אנחנו מבית-לחם יהודה עד-ירכתי הר-אפרים משם אנכי ואלך עד-בית לחם יהודה ואת-בית יהוה אני הלך ואין איש מאמף אותי הביתה : יט וגם-תבן גם-מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש-לי ולאמתך ולנער עם-עבדיך אין מחסור כל-דבר : כ ויאמר העיר שרפו באש : כח ואין מציל כי רחוקה-היא מצידון ודבר אין-להם עם-אדם והיא בעמק אשר לבית-רחוב ויבנו את-העיר וישבו בה : כט ויקראו שם-העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם-העיר לראשנה : ל ויקימו להם בני-דן את-הפסל ויהונתן בן-גרשם בן-מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד-יום גלות הארץ : לא וישימו להם את-פסל מיכה אשר עשה כל-ימי היות בית-האלהים בשלה :
|