|
עמוד:277
פרק יב א ויצעק איש אפרים ויעבר צפונה ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני-עמון ולנו לא קראת ללכת עמך ביתך נשרף עליך באש : ב ויאמר יפתח אליהם איש ריב הייתי אני ועמי ובני-עמון מאד ואזעק אתכם ולא-הושעתם אותי מידם : ג ואראה כי-אינך מושיע ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל-בני עמון ויתנם יהוה בידי ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי : ד ויקבץ יפתח את-כל-אנשי גלעד וילחם את-אפרים ויכו אנשי גלעד את-אפרים כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה : ה וילכד גלעד את-מעברות הירדן לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה ויאמרו לו אנשי-גלעד האפרתי אתה ויאמר לא : ו ויאמרו לו אמר-נא שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן ויאחזו אותו וישחטוהו אל-מעברות הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף : ז וישפט יפתח אתישראל שש שנים וימת יפתח הגלעדי ויקבר בערי גלעד : ח וישפט אחריו את-ישראל אבצן מבית לחם : ט ויהי-לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן-החוץ וישפט את-ישראל שבע שנים : י וימת אבצן ויקבר בבית לחם : יא וישפט אחריו אליו : כט ותהי על-יפתח רוח יהוה ויעבר את-הגלעד ואת-מנשה ויעבר את-מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון : ל וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם-נתון תתן את-בני עמון בידי : לא והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה ליהוה והעליתהו עולה : לב ויעבר יפתח אל-בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו : לג ויכם מערוער ועד-בואך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל : לד ויבא יפתח המצפה אל-ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין-לו ממנו בן או-בת : לה ויהי כראותו אותה ויקרע את-בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי-פי אל-יהוה ולא אוכל לשוב : לו ותאמר אליו אבי פציתה את-פיך אל-יהוה עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך מבני עמון : לז ותאמר אל-אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על-ההרים ואבכה על-בתולי אנכי ורעותי : לח ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על-בתוליה על-ההרים : לט ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל-אביה ויעש לה את-נדרו אשר נדר והיא לא-ידעה איש ותהיחק בישראל : מ מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת-יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה :
|