|
עמוד:209
פרק י א בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל-לך שני-לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ : ב ואכתב על-הלחת את-הדברים אשר היו על-הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון : ג ואעש ארון עצי שחים ואפסל שני-לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי : ד ויכתב על-הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי : ה ואפן וארד מן-ההר ואשם אתהלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה : ו ובני ישראל נסעו מבארת בני-יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו : ז משם נסעו הגדגדה ומן-הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים : ח בעת ההוא הבדיל יהוה את-שבט הלוי לשאת את-ארון ברית- את-העם הזה והנה עם-קשה-ערף הוא : יד הרף ממני ואשמידם ואמחה את-שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי-עצום ורב ממנו : טו ואפן וארד מן-ההר וההר בער באש ושני לוחת הברית על שתי ידי : טז וארא והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשיתם לכם עגל ממכה סרתם מהר מן-הדרך אשר-צוה יהוה אתכם : יז ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם : יח ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל-חחאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו : יט כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא : כ ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפלל גם-בעד אהרן בעת ההוא : כא ואת-חחאתכם אשר-עשיתם את-העגל לקחתי ואשרף אתו באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר-דק לעפר ואשלך את-עפרו אל-הנחל הירד מן-ההר : כב ובתבערה ובממה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את-יהוה : כג ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו אתהארץ אשר נתתי לכם ותמרו את-פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו : כד ממרים הייתם עם-יהוה מיום דעתי אתכם : כה ואתנפל לפני יהוה את-ארבעים היום ואתארבעים הלילה אשר התנפלתי כי-אמר יהוה להשמיד אתכם : כו ואתפלל אל-יהוה ואמר אדני יהוה אל-תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר-הוצאת ממצרים ביד חזקה : כז זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל-תפן אל-קשי העם הזה ואל-רשעו ואל-חחאתו : כח פן-יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל-הארץ אשר-דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר : כט והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדל ובזרעך הנטויה :
|