|
עמוד:207
פרק ח א כל-המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את-הארץ אשר-נשבע יהוה לאבתיכם : ב וזכרת את-כל-הדרך אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנמתך לדעת את-אשר בלבבך התשמר מצותיו אםלא : ג ויענך וירעבך ויאכלך את-המן אשר לא-ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על-הלחם לבדו יחיה האדם כי על-כל-מוצא פי-יהוה יחיה האדם : ד שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה : ה וידעת עם-לבבך כי כאשר יימר איש את-בנו יהוה אלהיך מימרך : ו ושמרת את-מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו : ז כי יהוה אלהיך מביאך אל-ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר : ח ארץ חחה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ-זית שמן ודבש : ט ארץ אשר לא במסכנת תאכלבה לחם לא-תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת : י ואכלת ושבעת וברכת את-יהוה אלהיך על-הארץ החבה אשר נתן-לך : יא השמר לך פן-תשכח את-יהוה יג ואהבך וברכך והרבך וברך פרי-בטנך ופרי-אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר-אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר-נשבע לאבתיך לתת לך : יד ברוך תהיה מכל-העמים לאיהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך : טו והסיר יהוה ממך כל-חלי וכל-מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל-שנאיך : טז ואכלת את-כל-העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא-תחוס עינך עליהם ולא תעבד את-אלהיהם כי-מוקש הוא לך : יז כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם : יח לא תירא מהם זכר תזכר את אשר-עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל-מצרים : יט הממת הגדלת אשר-ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן-יעשה יהוה אלהיך לכל-העמים אשראתה ירא מפניהם : כ וגם את-הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד-אבד הנשארים והנסתרים מפניך : כא לא תערץ מפניהם כי-יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא : כב ונשל יהוה אלהיך את-הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן-תרבה עליך חית השדה : כג ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם : כד ונתן מלכיהם בידך והאבדת את-שמם מתחת השמים לא-יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם : כה פסילי אלהיהם תשרפון באש לא-תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא : כו ולא-תביא תועבה אל-ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי-חרם הוא :
|