|
עמוד:180
פרק כב א ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו : ב וירא בלק בן-צפור את כלאשר-עשה ישראל לאמרי : ג ויגר מואב מפני העם מאד כי רב-הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל : ד ויאמר מואב אל-זקני מדין עתה ילחכו הקהל את-כל-סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן-צפור מלך למואב בעת ההוא : ה וישלח מלאכים אל-בלעם בן-בעור פתורה אשר על-הנהר ארץ בני-עמו לקרא-לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כמה אתעין הארץ והוא ישב ממלי : ו ועתה לכה-נא ארה-לי את-העם הזה כי-עצום הוא ממני אולי אוכל נכה-בו ואגרשנו מן-הארץ כי ידעתי את אשר-תברך מברך ואשר תאר יואר : ז וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל-בלעם וידברו אליו דברי בלק : ח ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי-מואב עםבלעם : ט ויבא אלהים אל-בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך : י ויאמר בלעם אלהאלהים בלק בן-צפר מלך מואב שלח אלי : יא הנה העם היצא ממצרים ויכס את-עין הארץ עתה לכה קבה-לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו : יב ויאמר אלהים אל-בלעם לא תלך עמהם לא תאר את-העם כי ברוך הוא : יג ויקם בלעם בבקר ויאמר אל-שרי בלק לכו אלארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם : יד ויקומו שרי מואב ויבאו אל-בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו : טו ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה : טז ויבאו אל-בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן-צפור אל-נא תמנע מהלך אלי : יז כי-כבד אכבדך מאד וכל אשר-תאמר אלי אעשה ולכה-נא קבה לי את העם הזה : יח ויען בלעם ויאמר אל-עבדי בלק אם-יתן-לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את-פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה : יט ועתה שבו נא בזה גם-אתם הלילה ואדעה מה-יסף יהוה דבר עמי : כ ויבא אלהים אל-בלעם לילה ויאמר לו אם-לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את-הדבר אשר-אדבר אליך אתו תעשה : כא ויקם בלעם בבקר ויחבש את-אתנו וילך עם-שרי מואב : חשבון עד-דיבן ונשים עד-נפח אשר עד-מידבא : לא וישב ישראל בארץ האמרי : לב וישלח משה לרגל את-יעזר וילכדו בנתיה ויורש את-האמרי אשר-שם : לג ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך-הבשן לקראתם הוא וכל-עמו למלחמה אדרעי : לד ויאמר יהוה אלמשה אל-תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת-כל-עמו ואת-ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון : לה ויכו אתו ואת-בניו ואת-כל-עמו עד-בלתי השאיר-לו שריד ויירשו את-ארצו :
|