|
עמוד:161
פרק ו א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם איש או-אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה : ג מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל-משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל : ד כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד-זג לא יאכל : ה כל-ימי נדר נזרו תער לא-יעבר על-ראשו עד-מלאת הימם אשר-יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו : ו כל-ימי הזירו ליהוה על-נפש מת לא יבא : ז לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא-יחמא להם במתם כי נזר אלהיו על-ראשו : ח כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה : ט וכי-ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו : י וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אלהכהן אל-פתח אהל מועד : יא ועשה הכהן אחד לחחאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על-הנפש וקדש את-ראשו ביום ההוא : יב והזיר ליהוה את-ימי נזרו והביא כבש בן-שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו : יג וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל-פתח אהל מועד : יד והקריב את-קרבנו ליהוה כבש בן-שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת-שנתה תמימה לחחאת ואיל-אחד תמים לשלמים : טו וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם : טז והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את-חחאתו ואת-עלתו : יז ואת-האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את-מנחתו ואת-נסכו : יח וגלח הנזיר פתח אהל מועד את-ראש נזרו ולקח את-שער ראש נזרו ונתן על-האש אשר-תחת זבח השלמים : יט ולקח הכהן את-הזרע בשלה מןהאיל וחלת מצה אחת מן-המל ורקיק מצה אחד ונתן על-כפי הנזיר אחר התגלחו את-נזרו : כ והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין : כא זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על-נזרו מלבד אשר- לפני יהוה והקריב אתה אל-המזבח : כו וקמץ הכהן מן-המנחה את-אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את-האשה את-המים : כז והשקה את-המים והיתה אם-נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה : כח ואם-לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע : כט זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה : ל או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את-אשתו והעמיד את-האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל-התורה הזאת : לא ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את-עונה :
|