|
עמוד:152
פרק כז א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה : ג והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן-ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש : ד ואם-נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל : ה ואם מבןחמש שנים ועד בן-עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים : ו ואם מבן-חדש ועד בן-חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף : ז ואם מבן-ששים שנה ומעלה אם-זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים : ח ואם-מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן עלפי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן : ט ואם-בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה-קדש : י לא יחליפנו ולא-ימיר אתו טוב ברע או-רע בטוב ואםהמר ימיר בהמה בבהמה והיה-הוא ותמורתו יהיה-קדש : יא ואם כל-בהמה טמאה אשר לאיקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את-הבהמה לפני הכהן : יב והעריך הכהן אתה בין טוב אני את-הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה : לג ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה : לד אז תרצה הארץ את-שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את-שבתתיה : לה כל-ימי השמה תשבת את אשר לא-שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה : לו והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת-חרב ונפלו ואין רדף : לז וכשלו איש-באחיו כמפני-חרב ורדף אין ולא-תהיה לכם תקומה לפני איביכם : לח ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם : לט והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו : מ והתודו את-עונם ואת-עון אבתם במעלם אשר מעלו-בי ואף אשר-הלכו עמי בקרי : מא אף-אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או-אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את-עונם : מב וזכרתי את-בריתי יעקוב ואף את-בריתי יצחק ואף את-בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר : מג והארץ תעזב מהם ותרץ את-שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את-עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת-חקתי געלה נפשם : מד ואף גם-זאת בהיותם בארץ איביהם לא-מאסתים ולא-געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם : מה וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי-אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה : מו אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד-משה :
|