|
עמוד:134
פרק יג א וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר : ב אדם כי-יהיה בעור-בשרו שאת או-ספחת או בהרת והיה בעור-בשרו לנגע צרעת והובא אל-אהרן הכהן או אל-אחד מבניו הכהנים : ג וראה הכהן את-הנגע בעור-הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו : ד ואם-בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין-מראה מן-העור ושערה לא-הפך לבן והסגיר הכהן את-הנגע שבעת ימים : ה וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא-פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית : ו וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא-פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר : ז ואם-פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל-הכהן לטהרתו ונראה שנית אל-הכהן : ח וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא : ט נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל-הכהן : י וראה הכהן והנה שאת-לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת : יא צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא : יב ואם-פרוח תפרח הצרעת בעור וכמתה הצרעת את כל- פרק יב א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב דבר אל-בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא : ג וביום השמיני ימול בשר ערלתו : ד ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל-קדש לא-תגע ואל-המקדש לא תבא עד-מלאת ימי טהרה : ה ואם-נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על-דמי טהרה : ו ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן-שנתו לעלה ובן-יונה או-תר לחחאת אל-פתח אהל-מועד אל-הכהן : ז והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה : ח ואם-לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי-תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחחאת וכפר עליה הכהן וטהרה : מד כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את-נפשתיכם בכל-השרץ הרמש על-הארץ : מה כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני : מו זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל-נפש השרצת על-הארץ : מז להבדיל בין החמא ובין החהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל :
|