|
עמוד:113
פרק לד א ויאמר יהוה אל-משה פסל-לך שני-לחת אבנים כראשנים וכתבתי על-הלחת את-הדברים אשר היו על-הלחת הראשנים אשר שברת : ב והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל-הר סיני ונצבת לי שם על-ראש ההר : ג ואיש לא-יעלה עמך וגם-איש אל-ירא בכל-ההר גם-הצאן והבקר אל-ירעו אל-מול ההר ההוא : ד ויפסל שני-לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל-הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים : ה וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה : ו ויעבר יהוה על-פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב-חסד ואמת : ז נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחחאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על-בנים ועל-בני בנים על-שלשים ועל-רבעים : ח וימהר משה ויקד ארצה רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה-לך : ו ויתנצלו בני-ישראל את-עדים מהר חורב : ז ומשה יקח את-האהל ונטה-לו מחוץ למחנה הרחק מןהמחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל-מבקש יהוה יצא אל-אהל מועד אשר מחוץ למחנה : ח והיה כצאת משה אל-האהל יקומו כל-העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עדבאו האהלה : ט והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם-משה : י וראה כל-העם את-עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל-העם והשתחוו איש פתח אהלו : יא ודבר יהוה אל-משה פנים אל-פנים כאשר ידבר איש אל-רעהו ושב אל-המחנה ומשרתו יהושע בן-נון נער לא ימיש מתוך האהל : יב ויאמר משה אל-יהוה ראה אתה אמר אלי העל את-העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר-תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם-מצאת חן בעיני : יג ועתה אם-נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את-דרכך ואדעך למען אמצא-חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה : יד ויאמר פני ילכו והנחתי לך : טו ויאמר אליו אם-אין פניך הלכים אל-תעלנו מזה : טז ובמה יודע אפוא כי-מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל-העם אשר על-פני האדמה : יז ויאמר יהוה אל-משה גם את-הדבר הזה אשר דברת אעשה כי-מצאת חן בעיני ואדעך בשם : יח ויאמר הראני נא את-כבדך : יט ויאמר אני אעביר כל-טובי על-פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי אתאשר אחן ורחמתי את-אשר ארחם : כ ויאמר לא תוכל לראת את-פני כי לא-יראני האדם וחי : כא ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על-הצור : כב והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד-עברי : כג והסרתי את-כפי וראית את-אחרי ופני לא יראו :
|