|
עמוד:112
פרק לג א וידבר יהוה אל-משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל-הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה : ב ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את-הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי : ג אל-ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם-קשה-ערף אתה פן-אכלך בדרך : ד וישמע העם את-הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא-שתו איש עדיו עליו : ה ויאמר יהוה אל-משה אמר אל-בני-ישראל אתם עם-קשה-ערף לעלם : יד וינחם יהוה על-הרעה אשר דבר לעשות לעמו : טו ויפן וירד משה מן-ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים : טז והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על-הלחת : יז וישמע יהושע את-קול העם ברעה ויאמר אל-משה קול מלחמה במחנה : יח ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע : יט ויהי כאשר קרב אל-המחנה וירא את-העגל ומחלת ויחר-אף משה וישלך מידו את-הלחת וישבר אתם תחת ההר : כ ויקח את-העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר-דק ויזר על-פני המים וישק את-בני ישראל : כא ויאמר משה אל-אהרן מהעשה לך העם הזה כי-הבאת עליו חטאה גדלה : כב ויאמר אהרן אל-יחר אף אדני אתה ידעת את-העם כי ברע הוא : כג ויאמרו לי עשה-לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי-זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה-היה לו : כד ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו-לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה : כה וירא משה את-העם כי פרע הוא כי-פרעה אהרן לשמצה בקמיהם : כו ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל-בני לוי : כז ויאמר להם כה-אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש-חרבו על-ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש-את-אחיו ואיש את-רעהו ואיש את-קרבו : כח ויעשו בני-לוי כדבר משה ויפל מן-העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש : כט ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה : ל ויהי ממחרת ויאמר משה אל-העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל-יהוה אולי אכפרה בעד חחאתכם : לא וישב משה אל-יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב : לב ועתה אם-תשא חחאתם ואם-אין מחני נא ממפרך אשר כתבת : לג ויאמר יהוה אל-משה מי אשר חטא-לי אמחנו ממפרי : לד ועתה לך נחה את-העם אל אשר-דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חחאתם : לה ויגף יהוה את-העם על אשר עשו את-העגל אשר עשה אהרן :
|