|
עמוד:108
פרק כט א וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן-בקר ואילם שנים תמימם : ב ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חחים תעשה אתם : ג ונתת אותם על-סל אחד והקרבת אתם במל ואת-הפר ואת שני האילם : ד ואת-אהרן ואת-בניו תקריב אל-פתח אהל מועד ורחצת אתם במים : ה ולקחת את-הבגדים והלבשת את-אהרן את-הכתנת ואת מעיל האפד ואת-האפד ואת-החשן ואפדת לו בחשב האפד : ו ושמת המצנפת על-ראשו ונתת את-נזר הקדש על-המצנפת : ז ולקחת את-שמן המשחה ויצקת על-ראשו ומשחת אתו : ח ואת-בניו תקריב והלבשתם כתנת : ט וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד-אהרן ויד-בניו : י והקרבת את-הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את-ידיהם על-ראש הפר : יא ושחטת את-הפר לפני יהוה פתח אהל מועד : יב ולקחת מדם הפר ונתתה על-קרנת המזבח באצבעך ואת-כל-הדם תשפך אל-יסוד המזבח : יג ולקחת את-כל-החלב המכמה את-הקרב ואת היתרת על-הכבד ואת שתי הכלית ואת-החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה : יד ואת-בשר הפר ואת-ערו ואת-פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חחאת הוא : טו ואתהאיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את-ידיהם על-ראש האיל : טז ושחטת את-האיל ולקחת את-דמו וזרקת על-המזבח סביב : יז ואת-האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על-נתחיו ועל-ראשו : יח והקטרת את-כל-האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא : יט ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את-ידיהם על-ראש האיל : כ ושחטת את-האיל ולקחת מדמו ונתתה על-תנוך אזן אהרן ועל-תנוך אזן בניו הימנית ועלבהן ידם הימנית ועל-בהן רגלם הימנית וזרקת את-הדם על-המזבח סביב : כא ולקחת מןהדם אשר על-המזבח ומשמן המשחה והזית על-אהרן ועל-בגדיו ועל-בניו ועל-בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו : כב ולקחת מן-האיל החלב והאליה ואת-החלב המכמה את-הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת-החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא : כג וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד ממל המצות אשר לפני יהוה : כד ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה : כה ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על-העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה : כו ולקחת את-החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה : כז וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו : כח והיה לאהרן ולבניו לחק-עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא
|