|
עמוד:91
פרק יג א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב קדש-לי כל-בכור פטר כל-רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא : ג ויאמר משה אל-העם זכור את-היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ : ד היום אתם יצאים בחדש האביב : ה והיה כי-יביאך יהוה אל-ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את-העבדה הזאת בחדש הזה : ו שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה : ז מצות יאכל את שבעת הימים ולא-יראה לך חמץ הכה כל-בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על-כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה : ל ויקם פרעה לילה הוא וכל-עבדיו וכל-מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי-אין בית אשר אין-שם מת : לא ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם-אתם גם-בני ישראל ולכו עבדו את-יהוה כדברכם : לב גם-צאנכם גם-בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם-אתי : לג ותחזק מצרים על-העם למהר לשלחם מןהארץ כי אמרו כלנו מתים : לד וישא העם את-בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על-שכמם : לה ובני-ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי-כסף וכלי זהב ושמלת : לו ויהוה נתן את-חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את-מצרים : לז ויסעו בני-ישראל מרעמסס סכתה כשש-מאות אלף רגלי הגברים לבד מחף : לח וגם-ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד : לט ויאפו את-הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי-גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם-צדה לא-עשו להם : מ ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה : מא ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל-צבאות יהוה מארץ מצרים : מב ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא-הלילה הזה ליהוה שמרים לכל-בני ישראל לדרתם : מג ויאמר יהוה אל-משה ואהרן זאת חקת הפסח כל-בן-נכר לא-יאכל בו : מד וכל-עבד איש מקנתכסף ומלתה אתו אז יאכל בו : מה תושב ושכיר לא-יאכל בו : מו בבית אחד יאכל לאתוציא מן-הבית מן-הבשר חוצה ועצם לא תשברו-בו : מז כל-עדת ישראל יעשו אתו : מח וכי-יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל-זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל-ערל לא-יאכל בו : מט תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם : נ ויעשו כל-בני ישראל כאשר צוה יהוה את-משה ואת-אהרן כן עשו : נא ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את-בני ישראל מארץ מצרים על-צבאתם :
|