|
עמוד:83
פרק ו א ויאמר יהוה אל-משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו : ב וידבר אלהים אל-משה ויאמר אליו אני יהוה : ג וארא אל-אברהם אליצחק ואל-יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם : ד וגם הקמתי את-בריתי אתם לתת להם את-ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר-גרו בה : ה וגם אני שמעתי את-נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את-בריתי : ו לכן אמר לבני-ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים : ז ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים : ח והבאתי אתכם אל-הארץ אשר נשאתי את-ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה : ט וידבר למה משה ואהרן תפריעו את-העם ממעשיו לכו לסבלתיכם : ה ויאמר פרעה הן-רבים עתה עם-הארץ והשבתם אתם ממבלתם : ו ויצו פרעה ביום ההוא את-הנגשים בעם ואת-שטריו לאמר : ז לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן : ח ואת-מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי-נרפים הם על-כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו : ט תכבד העבדה על-האנשים ויעשו-בה ואל-ישעו בדברי-שקר : י ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל-העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן : יא אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר : יב ויפץ העם בכל-ארץ מצרים לקשש קש לתבן : יג והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר-יום ביומו כאשר בהיות התבן : יד ויכו שטרי בני ישראל אשר-שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם-תמול גם-היום : טו ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל-פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך : טז תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך : יז ויאמר נרפים אתם נרפים על-כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה : יח ועתה לכו עבדו ותבן לא-ינתן לכם ותכן לבנים תתנו : יט ויראו שטרי בני-ישראל אתם ברע לאמר לא-תגרעו מלבניכם דבר-יום ביומו : כ ויפגעו את-משה ואת-אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה : כא ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את-ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתתחרב בידם להרגנו : כב וישב משה אל-יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני : כג ומאז באתי אל-פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא-הצלת את-עמך :
|