|
עמוד:64
פרק לט א ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר החבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה : ב ויהי יהוה את-יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי : ג וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר-הוא עשה יהוה מצליח בידו : ד וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על-ביתו וכל-יש-לו נתן בידו : ה ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל-אשר יש-לו ויברך יהוה את-בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכלאשר יש-לו בבית ובשדה : ו ויעזב כל-אשר-לו ביד-יוסף ולא-ידע אתו מאומה כי אםהלחם אשר-הוא אוכל ויהי יוסף יפה-תאר ויפה מראה : ז ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת-אדניו את-עיניה אל-יוסף ותאמר שכבה עמי : ח וימאן ויאמר אל-אשת אדניו הן אדני לא-ידע אתי מה-בבית וכל אשר-יש-לו נתן בידי : ט איננו גדול בבית הזה ממני ולא-חשך ממני מאומה כי אם-אותך באשר את-אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי יד ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על-דרך תמנתה כי ראתה כי-גדל שלה והוא לא-נתנה לו לאשה : טו ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כמתה פניה : טז ויט אליה אל-הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה-תתן-לי כי תבוא אלי : יז ויאמר אנכי אשלח גדי-עזים מן-הצאן ותאמר אם-תתן ערבון עד שלחך : יח ויאמר מה הערבון אשר אתן-לך ותאמר חתמך ופתילך ומחך אשר בידך ויתן-לה ויבא אליה ותהר לו : יט ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה : כ וישלח יהודה את-גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה : כא וישאל את-אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על-הדרך ויאמרו לאהיתה בזה קדשה : כב וישב אל-יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא-היתה בזה קדשה : כג ויאמר יהודה תקח-לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה : כד ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף : כה הוא מוצאת והיא שלחה אל-חמיה לאמר לאיש אשר-אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר-נא למי החתמת והפתילים והמחה האלה : כו ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי-על-כן לא-נתתיה לשלה בני ולא-יסף עוד לדעתה : כז ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה : כח ויהי בלדתה ויתן-יד ותקח המילדת ותקשר על-ידו שני לאמר זה יצא ראשנה : כט ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה-פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ : ל ואחר יצא אחיו אשר על-ידו השני ויקרא שמו זרח :
|