קראו את הקטע הבא מתוך ספרו של יהושע קנז "התגנבות יחידים" וענו על השאלות שבעקבותיו . ... " אבל לא אכפת לי . אני אומר את זה בלי בושה , ולא אכפת לי מה שיגידו . אני נורא אוהב את הארץ הזאת . אוהב אותה אהבה – אהבה ממש . אלף פעמים אני מוכן לתת בשבילה את הכל , את הדם , את החיים . ] ... [ כשעלינו לפני כמה שנים לארבל , הייתי צריך ללכת הצדה בשביל להסתיר את הדמעות שעלו לי בעיניים מרוב התרגשות , מרוב אהבה , כשהסתכלתי למטה , מסביב , בנוף הזה . קוראים לזה אהבת מולדת . היום זה מגוחך , בסדר . גם הפלמ"חניקים לא אהבו לדבר על זה . אבל הם הרגישו את זה . ] ... [ איפה שלא תפתח , תמצא את זה . אבל בחוץ הם היו ככה , כמוך , קצת ציניים , קשוחים כאלה , שונאים רגשנות . כאילו לא אכפת להם שום דבר , העיקר לעשות חיים . אבל בלב גם הם בכו כשהם עמדו על המצדה והסתכלו למדבר מסביב , וכשהם קראו אצל יוסף בן-מתתיהו את הנאום של אלעזר בן-יאיר . תסמוך עלי – גם הם היו צריכים לזוז הצדה ולבדוק אם מישהו רואה אותם , מגלה את הדמעות בעינים שלהם ועלול לעשות מהם צחוק " . יהושע קנז , התגנבות יחידים , עם עובד , תל אביב , 1987 עמ' 411–410 המי...  אל הספר
עמותת חינוך ישראלי ע"ר