ולכאורה עסקנו בשלנו רק בשלנו בלי לבקש גדולות ונצורות . שלוה מופרת וכבר אחרת ואין טעם לכסות כי בפתח נכנסות – התמורות . מי שצמא לכל מחוה של חסד , אזנו תופסת – איך הקריאות חוצות את הרחוב שואל עדין שואל מאין כן , מאין כחות לשאב . זה בזו נביט ונתמה שנית אם ראינו נכונה לפעמים אני לפעמים אתה כה זקוקים לנחמה . מי שחוה את בערת הקיץ , לבו לבית ופני הנוף ראי לחרדותיו . את מי ישביע את מי ירגיע ועל מה יתפלל עד הסתו . רחל שפירא ) נולדה : ) 1945 משוררת ופזמונאית ישראלית . בת וחברת קיבוץ שפיים . שפירא עסקה בהוראה בקיבוץ , כמורה לחינוך מיוחד , ולאחר מכן כמורה באולפן עברית . בשנים האחרונות היא עובדת בבית ההארחה של הקיבוץ . שירה "מה אברך , " שכתבה לזכר בן כיתתה אלדד קרוק שנפל במלחמת ששת הימים , זכה לתהודה ואהדה רבות ופרסם אותה כפזמונאית ,  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן