באתיופיה הייתה המילה באחריות הנשים עד לאחרונה . עם תחילת הלידה היתה היולדת פורשת לסוכת הדם , אשר בה ילדה בסיוען של שתי נשים מומחיות . שמונה ימים לאחר הולדת בן או ארבע עשרה לאחר הולדת בת הייתה האישה עוברת לסוכת היולדת ושם נימולו התינוקות הזכרים . היולדת הייתה שוהה בסוכה 40 יום ( בלידת בן ) או 80 יום ( בלידת בת , ( ואז נערך טקס טהרה וכפרה לאם ולתינוק . עם שובה של היולדת לביתה נהגו לעשות סעודת מצווה ולתת מתנה לכהן . בטריפולי נהגו לקשט את החדר שבו התקיימה ברית המילה ברדידים צבעוניים , לרוב אדומים , שנתלו משני צידי הכניסה . יש אומרים שמקור מנהג זה הוא בימי האנוסים – אז היו פוחדים למול לפי דיני ישראל , על ידי מוהל מוסמך ובנוכחות מניין אנשים . מכיוון שלא יכלו לתת פרסום לברית מפחד האויבים , נהגו לתלות רדידים אדומים אלה , הרומזים לדם הברית , למען ידעו האנוסים שיש בבית הזה ברית מילה ויבואו . בקרב יהודי אשכנז נהוג להזמין קרובים וידידים בליל שבת הראשון לאחר לידת בן זכר ולכבדם בגרגירי חומוס ועדשים עגולים . יש הקושרים בין אכילת גרגירי החומוס ( הנקראים ביידיש " ארבעס ( " לבין הפריון המובטח בפסוק שבו ...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן