כפי שראינו בפסוקים המתארים את הברית שבין האל לאברהם , לברית יש מימד אישי אך גם משמעות לאומית , כפי שמתואר במדרש שלפניכם : כשהיו ישראל במצרים [ ... ] נתקבצו וישבו [ התיישבו במקום אחד , [ שהיו כולם אגודה אחת [ מאוחדים , [ כרתו ברית שיעשו גמילות חסדים זה עם זה , וישמרו בלבבם ברית אברהם יצחק ויעקב ; שלא יניחו [ יזנחו , יעזבו ] לשון בית יעקב אביהם וילמדו לשון מצרים [ ... ] והיו ישראל מלין [ מוהלים , מקיים את מצוות ברית המילה ] את בניהם במצרים . אמרו להם [ ה ] מצריים : " מה [ מדוע אתם נוהגים כך , [ שמא [ אם לא תמולו בנכם ] תקל עבודה קשה מכם " ! משיבין ישראל ואומרין להם : " שמא [ האם ] שכח אברהם יצחק ויעקב את ברית אלהינו שבשמים [ ... ] !? כשם שלא שכח אברהם יצחק ויעקב ברית אלהינו שבשמים כך לא ישכחו בניהן אחריהן [ כלומר אנחנו [ ... ] . [ והיו [ בני ] ישראל מלין את בניהן במצרים . אמרו להם מצריים : " למה אתם מלין אותן !? שלאחר שעה [ הרי תוך זמן קצר ] אנו משליכין אותן בנהר [ על פי גזירת פרעה שציווה להשליך ליאור את הבנים . [ אמרו להן [ בני ישראל : [ "נימול אותן [ למרות זאת ![ לאחר כן עשו בהם כרצונכ...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן