“ אמא , אבא ” ! קובי טרק את הדלת מאחוריו וזרק את התיק שלו על רצפת הסלון . “ סלוחוביץ’ ופוקסמן הודיעו שהם באים אלינו למימונה . ” אמא ואבא היו במטבח . שניהם ישבו ליד השולחן ולשו בצק . “ בשמחה , ” חייכה אמא . “ אני תמיד שמחה לראות את עודד ויותם כאן . ” “ אבל זה מוזר , ” התיישב קובי לידם וחיפש משהו להכניס לפה . “ המשפחות שלהם בכלל לא באו ממרוקו . ” “ מה זה משנה לך ” ? שאל אבא . “ מספיק פעמים שמעת ‘ תרבחו ותסעדו’ בבית הזה בשביל לדעת שכל מי שרוצה לבוא — ברוך הבא . ” “ נו , באמת . הם בטח אפילו לא יודעים מה המשמעות של החג הזה , ” אמר קובי וחייך לעצמו . הוא כבר ידע מה יבוא עכשיו . “ ואתה יודע מה המשמעות של החג הזה ” ? זקפה אמא את עיניה , ונופפה מולו באצבע מלאת קמח מאיימת . “ ואל תביא לי עכשיו את הבדיחות המטופשות האלה על ‘ את מימונה על המופלטה . ”’ קובי צחק . “ כן , אני דווקא יודע ” ! ואל מול המבטים המופתעים של הוריו , הוא הסביר : “ בדקתי את זה באינטרנט . ” “ נו ” ? “ אז ככה , ” הסביר קובי . “ יש כאלה שטוענים שמשמעות השם ‘ מימונה’ היא מ’מאמינים’ — כמו שבני ישראל נגאלו בחודש ניסן בעת יציאת מצרים ...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן