מדינת ישראל היא המולדת של העם היהודי . מיליוני היהודים שחיים בה מרגישים שייכות אליה , ומרביתם אף נולדו בה . אך מסוף תקופת חז”ל במאות הראשונות לספירה ועד תחילת המאה ה , 20 הייתה נוכחות דלה של יהודים בארץ ישראל . בתקופה זו , המכונה ‘ תקופת הגלות , ’ הרוב המוחלט של היהודים חי בקהילות קטנות , שהיו מפוזרות בכל רחבי העולם — במזרח התיכון , באסיה , במזרח ומערב אירופה , בצפון ומזרח אפריקה ובמדינות אמריקה הצפונית והדרומית . רק במאה הקודמת , בחסות הפעילות הענפה של התנועה הציונית ובתמיכתן של המעצמות הגדולות בעולם , הצליח העם היהודי לחזור ולהקים בית לאומי בארץ ישראל , ובו חיים כיום יחד מיליוני יהודים . לכל אורך תקופת הגלות הצליחו היהודים לשמור על הזהות היהודית שלהם באמצעות חיי קהילה , על ידי כך שיצרו הפרדה בינם לבין האוכלוסייה הלא יהודית שמסביב שבקרבה חיו . המציאות הייחודית של חיי קהילה סגורים השפיעה מאוד על אופי התרבות היהודית המוכרת לנו כיום . בפרק זה נבחן את מאפייניה של הקהילה היהודית ואת התנאים שעזרו בשימור התרבות היהודית לאורך זמן . הפיזור של העם היהודי ברחבי העולם לא יצר נתק מוחלט בין הקהילו...  אל הספר
מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן